וָאֶשָּׂא מְשָלִי וָאֹמַר

הַשֹּׁאֲלִים אֵיךְ אָהֳלִי נָטַשְׁתִּי
לֹא תֵדְעוּ כִּי כֵן זְמָן צִוַּנִי
הוּא מַמְּרוֹר עִם לַעֲנָה הִרְוַנִי
עַד מִמְּצוֹא חֶפְצִי אֱמֶת נוֹאַשְׁתִּי

קַצְתִּי בְמַחְמַדָּיו וּבוֹ נִבְאַשְׁתִּי
מָה אֹמְרָה עוֹד הַזְּמָן הִלְוַנִי
יָמִים יְמֵי עֶצֶב עֲדֵי הִשְׁוַנִי
אֶל מַחֲנוֹת הָאֵל אֲשֶׁר פָּגַשְׁתִּי

אֶשְׂנָא זְמָן תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּאתִי
כִּי אֶחֱזֶה נַפְשִׁי אֲשֶׁר כּוֹרַעַת
אֶל הַר פְּתַיּוּת עַד אֲשֶׁר נַעְנֵיתִי

יָדַע זְמָן כִּי אָהֳלָיו שָׂנֵּאתִי
עַל כֵּן לְקִיקְיוֹנִי יְמָן תּוֹלַעַת
אוּלַי יְדִידַי כִּי לְטוֹב עֻנֵּיתִי.