וַיִּשָּא מְשָלוֹ וַיֹּאמֶר

אָמְרוּ וּמָה אִשָּׁה בַּעֻלַּת בַּעַל
יוֹם נוֹלְדוּ הָרִים הֲכִי יֻלָּדָה
יוֹם נוֹלדָה בֵּית נוֹאֲפִים שָׁקָדָה
וּבְחֲֹשְׁקֶיהָ מַעֲלָה הִיא מָעַל

הִיא חָשְׁקָה בֶּזָב וּבִבְלִיַּעַל
בְכָל אֲשֶׁר הִיא עָגְבָה בָגָדָה
לֹא יָדְעָה אַלְמוֹן וְלֹא עָמָדָה
לִרְאוֹת בְּסוֹד עִירִין וְאֵלֵי מָעַל

לֹא פָעֲלָה דָבָר וּמִתְפָּעֶלֶת
רַבּוּ שְׁנוֹתֶיהָ וְלֹא זָקָנָה
תַּחְשֹׁק בְּזָרִים בַּעֲלָהּ גֹעֶלֶת

אֶעֱנֶה חִידַתְכֶם צָפָנָה
סוֹד כִּי הָיוּ לִי נוֹאֲפָה אִוֶּלֶת
תִּקְרָא וְהוּא הַסּוֹד אֲשֶׁר טָמָנָה .