אוֹיָה לְנפְשִׁי מַה מְּאֹד יָרֵאתִי
אִלּוּ אֲנִי קָרוּא לְמִשְׁפַּט-מֶלֶךְ
יִזַּל כְּטַל דִּמְעִי וְרוּחִי תֵלֵךְ
נַפְשִׁי אֲזַי לַמָּוְתָה הֶעְרֵיתִי.

צַר לִי עֲמִיתַי וַאֲנִי נִקְרֵאתִי
לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם רְאוּ אֵיךְ הֵלֶךְ
מֵאֵין חֲסָדִים קִדְּמָם הוּא יֵלֵךְ
טוֹב לִי אֲנִי עוֹד שָׁם וְלֹא נִבְרֵאתִי.

אוֹיָה יְחִידָתִי וְאֵיךְ לֹא-תַחְשְׁבִי
מָחָר אֲשֶׁר תִּסְעִי רְאִי אָן תַּחֲנִי
יוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּךְ רְאִי מַה-תַּעֲנִי.

מִכֵּס רְדִי נַפְשִׁי וְעַל עָפָר שְׁבִי
עֶרֶשׂ רְבַדְתּוֹ לָךְ תְּמוֹל שָׁם תִּשְׁכְּנִי
מַצְרֵף וכוּר לָאֵל וּבוֹ תִבָּחֲנִי.